התרגשתי, דמעתי, והרגשתי שוב ושוב – אני רוצה להיות שילה

בשבת קראתי את הספר של שילה.

מהדף הראשון הרגשתי שאני פוגשת משהו אחר.
נשמה גדולה מהחיים.

בכל פרק התרגשתי, דמעתי, והרגשתי שוב ושוב – אני רוצה להיות שילה.
לראות את העולם כמו שהוא ראה – בפשטות, באמונה, באהבה.
לבחור בטוב, להאמין בלי פחד, ולחייך מתוך עומק וידיעה.

הספר הזה הוא לא רק ספר.
הוא מגדלור של אור, של השראה, של טוב שלא נגמר.
הוא מספר את הסיפור של שילה –
אבל בעיקר הוא שואל אותנו בשקט:
ואת? איך את רוצה לחיות?

זו זכות עצומה לקבל הצצה ללב כזה.
וזו אחריות עצומה להמשיך את האור הזה הלאה.

נירית היקרה,
תודה שגידלת לעולם אדם כזה.
ותודה שפתחת לנו את הדלת לתוך העולם הקסום של שילה ❤