אחר הצהריים הקטנים התכנסו סביבי ובקשו שאקריא להם

נירית יקרה
התחלתי לקרא את שילה שבוע שעבר, אחרי שני סיפורים כבר הרגשתי
שאני לא רוצה שהמפגש על כל גווניו עם העולם המלא שלו יסתיים ככ מהר
אז המתנתי לשבת האחרונה..

ושוב מסיפור לסיפור נשאבתי אל הילד, נער, גבר כ"כ הרמוני שהוא.
שואלת את עצמי איך מגדלים ,מצמיחים ילד כזה ??
עד שהגעתי לדברים הראשונים שכתבת והכל ברור.
אחר הצהריים הקטנים התכנסו סביבי ובקשו שאקריא להם.
סיפור ועוד סיפור וככה כמעט עד הסוף. את הסוף ביקשתי לקרא לבד.
אני עדיין במלא מחשבות, מילים מעתיקה תובנות לחיים שלי, מאמצת את שילה אלי למסע שלי.

אני בטוחה שכל מי שקרא ועוד יקרא ( כמובן ספר חובה לכל אדם) יהפוך להיות אדם קצת אחר בזכות שילה.
ולכם הורים ומשפחה יקרה שהמקום ינחם אתכם!!
שיהיו רק מיליוןןן שמחות ועוד ועוד..חסד ה' עליכם רק בגלוי!!!
התאהבנו בו עוד מסיפורי תהילה.. אבל עכשיו,
יש אנשים שנתקעים לך עמוק עמוק בלב ואתה פשוט גדל ומתגדל מהם.
סליחה שחפרתי רציתי להגיד תודה.
אני מסתכלת בתמונת ווטסאפ שלך..
לא יודעת איפה החיוך הזה אצלך אם אבד, אמן אמן שיחזור גם אם זה לרגעים..
חיבוק
ז. 🩷 (ר)